חזון יוחנן י

1  וָאֵרֶא מַלְאָךְ אַחֵר אַבִּיר יוֹרֵד מִן הַשָּׁמַיִם וְהוּא עֹטֶה עָנָן וְעַל־​רֹאשׁוֹ כְּמַרְאֵה הַקֶּשֶׁת אֲשֶׁר בֶּעָנָן וּפָנָיו כַּשֶּׁמֶשׁ וְרַגְלָיו כְּעַמּוּדֵי אֵשׁ׃ 2 וּבְיָדוֹ סֵפֶר קָטֹן פָּתוּחַ וַיָּשֶׂם אֶת־​רֶגֶל יְמִינוֹ עַל־​הַיָּם וְאֶת־​שְׂמֹאלוֹ עַל־​הָאָרֶץ׃ 3 וַיִּקְרָא בְּקוֹל גָּדוֹל כַּאֲשֶׁר יִשְׁאַג הָאַרְיֵה וּבְקָרְאוֹ דִּבְּרוּ שִׁבְעַת הָרְעָמִים בְּקוֹלֹתֵיהֶם׃ 4 וּכְדַבֵּר שִׁבְעַת הָרְעָמִים בְּקוֹלֹתֵיהֶם חָפַצְתִּי לִכְתֹּב וָאֶשְׁמַע קוֹל מִן־​הַשָּׁמַיִם לֵאמֹר חֲתוֹם אֵת אֲשֶׁר־​דִּבְּרוּ שִׁבְעַת הָרְעָמִים וְאַל־​תִּכְתֹּב זֹאת׃ 5 וְהַמַּלְאָךְ אֲשֶׁר־​רְאִיתִיו עֹמֵד עַל־​הַיָּם וְעַל־​הָאָרֶץ הֵרִים יְמִינוֹ אֶל־​הַשָּׁמָיִם׃ 6 וַיִּשָּׁבַע בְּחֵי עוֹלְמֵי הָעוֹלָמִים אֲשֶׁר־​בָּרָא אֶת־​הַשָּׁמַיִם וְכָל־​אֲשֶׁר בָּהֶם וְהָאָרֶץ וְכָל־​אֲשֶׁר בָּהּ וְהַיָּם וְכָל־​אֲשֶׁר־​בּוֹ שֶׁאֵין עוֹד שָׁהוּת׃ 7 אֲבָל בִּימֵי קוֹל הַמַּלְאָךְ הַשְּׁבִיעִי בְּעָמְדוֹ לִתְקוֹעַ וְנִשְׁלַם סוֹד הָאֱלֹהִים כַּאֲשֶׁר בִּשֵׂר אֶת־​עֲבָדָיו הַנְּבִיאִים׃ 8 וְהַקּוֹל אֲשֶׁר שָׁמַעְתִּי מִן־​הַשָּׁמַיִם דִּבֶּר אֵלַי שֵׁנִית לֵאמֹר לֵךְ וְקַח אֶת־​הַסֵּפֶר הַקָּטֹן הַפָּתוּחַ אֲשֶׁר בְּיַד־​הַמַּלְאָךְ הָעֹמֵד עַל־​הַיָּם וְעַל־​הָאָרֶץ׃ 9 וָאָבֹא אֶל־​הַמַּלְאָךְ וָאֹמַר אֵלָיו תְּנָה־​לִּי אֶת־​הַסֵּפֶר וַיֹּאמֶר אֵלַי קַח וֶאֱכֹל אֹתוֹ וְהוּא יֵמַר בְּבִטְנְךָ וּבְפִיךָ יִהְיֶה מָתוֹק כִּדְבָשׁ׃ 10 וָאֶקַּח אֶת־​הַסֵּפֶר מִיַּד־​הַמַּלְאָךְ וָאֹכְלֵהוּ וַיְהִי בְּפִי כִּדְבַשׁ לְמָתוֹק וְאַחֲרֵי אָכְלִי אֹתוֹ וַתִּמָּלֵא בִטְנִי מְרוֹרִים׃ 11 וַיֹּאמְרוּ אֵלָי עוֹד תָּשׁוּב תִּנָּבֵא עַל־​עַמִּים וְגוֹיִם וּלְשֹׁנוֹת וּמְלָכִים רַבִּים׃